הובלת נברשות ומנורות - איך מורידים נברשת בלי לשבור גביע אחד

נברשת היא הפריט היחיד בבית שמורכב מעשרות חלקים נפרדים, שכולם שבירים, וששום חלק מהם אינו מסומן.

אני שניר, ואחרי יותר מ-15 שנות ניסיון ומעל 3,500 הובלות אני יכול להגיד שנברשת שנשברה בהובלה כמעט אף פעם לא נשברה במשאית. היא נשברה בדירה, בזמן ההורדה מהתקרה, כשמישהו החזיק אותה ביד אחת ופירק בשנייה.

עיקרי הדברים

• ניתוק החשמל מהמפסק הראשי, לא רק מהמתג בקיר. מתג בקיר לא תמיד מנתק את הפאזה.
• מצלמים את הנברשת מכל זווית לפני שמפרקים חלק אחד.
• מפרקים מלמטה למעלה: גבישים, גביעים, נורות, ורק אז השלד.
• כל גביע נארז בנפרד. גביעים זהים נשברים כשהם נוגעים זה בזה.
• השלד נוסע בארגז עם מילוי, אף פעם לא תלוי ולא על הצד.

התשובה הקצרה

מנתקים מהלוח, מצלמים, מפרקים מלמטה למעלה, ואורזים כל חלק שביר בנפרד בארגז עם מחיצות. השלד נוסע שוכב בארגז מרופד עם מילוי שמונע תזוזה. בבית החדש ההרכבה היא בסדר ההפוך, ואת החיבור לחשמל עושה חשמלאי ולא אנחנו.

מי מנתק ומי מחבר

נתחיל מהנקודה שהכי חשובה לי להבהיר: חיבור וניתוק של גוף תאורה לרשת החשמל הם עבודת חשמלאי, לא עבודת מובילים. אנחנו מפרקים, אורזים, מעבירים ומרכיבים את החלקים, אבל את החיבור בקופסת ההסתעפות בתקרה מבצע בעל מקצוע.

הסיבה אינה פורמלית בלבד. בדירות ותיקות רבות קופסת ההסתעפות בתקרה אינה מסומנת, ולעיתים אין בה הארקה כלל. חיבור שגוי של גוף תאורה מתכתי בלי הארקה הוא סכנת התחשמלות ממשית, ולא משהו שמנחשים בסוף יום הובלה.

מה שכן קריטי לדעת: ניתוק המתג בקיר אינו מספיק. בחלק לא קטן מהדירות בישראל, בעיקר ותיקות, המתג מנתק את האפס ולא את הפאזה, והחוט בתקרה נשאר חי גם כשהאור כבוי. הניתוק נעשה מהמפסק בלוח, ורצוי לוודא עם בודק מתח פשוט.

למה מצלמים לפני

נברשת מורכבת נראית מובנת מאליה כשהיא תלויה, ובלתי אפשרית כשהיא פרוקה על השולחן. אחרי שהורדתם שנים עשר גביעים, חמישה עשר גבישים ושלוש טבעות, אין שום דרך לזכור איזה גביע היה באיזו זרוע ובאיזה גובה היה תלוי כל גביש.

צלמו את הנברשת תלויה, מלמטה, מהצד ובתקריב. צלמו במיוחד את סדר הגבישים אם יש שכבות, ואת אורך השרשרת או המוט. אם יש זרועות בגבהים שונים, זו התמונה שתציל אתכם.

רשמו גם את סוג הנורות ואת כמותן. נברשת עם שתים עשרה נורות הלוגן קטנות היא לא משהו שרוצים לגלות בחנות החשמל בשעה שמונה בערב.

סדר הפירוק

הכלל שמונע את רוב השברים: אף פעם לא מורידים נברשת ביד אחת. אדם אחד תומך בשלד, אדם שני מפרק. נברשת שמשתחררת פתאום ומושכת למטה היא הדרך הנפוצה ביותר לשבור גביעים ולקרוע חוטים.

אריזת הגביעים והגבישים

גביעי זכוכית של נברשת הם הפריט שהכי הרבה פעמים נשבר, והסיבה היא שהם זהים. כשחמישה גביעים זהים נארזים יחד בלי מחיצות, הם נוגעים זה בזה בכל מכה קטנה, והזכוכית הדקה שלהם נסדקת בקצה.

כל גביע נעטף בנייר אריזה בנפרד, ונכנס לארגז עם מחיצות קרטון או למגש עם תאים. גבישים ותליונים נכנסים לשקית קטנה כל אחד, או לפחות מופרדים בנייר, ולא נשפכים יחד לשקית אחת שבה הם מתחככים כל הדרך.

הארגז מסומן בצורה ברורה בשני צדדים ובחלק העליון, והוא לא נוסע בתחתית ערימה. זה ארגז קל יחסית, ולכן הוא נוטה להישלח למעלה, וזה בדיוק המקום הנכון לו.

השלד עצמו

השלד הוא החלק הכבד, והוא גם לא תמיד יציב כשהוא ריק. נברשת שמשקלה מתחלק בין זרועות ארוכות מתעוותת בקלות כשמניחים אותה על הצד.

היא נוסעת שוכבת בארגז מתאים, עם מילוי של נייר או קצף שמונע תזוזה בתוך הארגז. חשוב שהמילוי יתמוך בזרועות ולא רק יקיף את המרכז. נברשת שזזה בתוך ארגז בדרך מגיעה עם זרועות מעוקמות, וזה נזק שקשה לתקן בלי לפרק אותה לגמרי.

שרשרת או מוט תלייה נוסעים בנפרד, ומסומנים. אורך השרשרת הוא פרט שקובע את גובה התלייה בבית החדש, ושווה לרשום אותו.

מנורות רצפה ומנורות שולחן

מנורת רצפה מתפרקת לרוב לשלושה חלקים: בסיס, מוט ואהיל. הבסיס הוא החלק הכבד, לעיתים ברזל יצוק, והוא נוסע בנפרד.

האהיל הוא הפריט שהכי קל לרסק. הוא עשוי מבד מתוח על מסגרת דקה, וכל לחץ מעוות אותו לצמיתות. אהיל נוסע בארגז בפני עצמו, בלי שום דבר בתוכו ובלי שום דבר עליו. אהיל שהוכנס לארגז "כדי לנצל מקום" ומולא בבגדים מגיע מעוות.

מנורות שולחן קטנות נארזות כמו כלי חרסינה: עטיפה אישית, ארגז קטן, מילוי. הנורה יוצאת תמיד.

סוגי גופי תאורה והטיפול בהם

על עקרונות ההגנה על זכוכית בכלל, שחלים גם כאן, כתבתי במדריך להובלת שולחן זכוכית.

כמה זמן נברשת מוסיפה ליום ההובלה

זה אחד הפריטים שהכי מפתיעים בתכנון, מפני שהוא קטן, קל יחסית, ולוקח המון זמן. נברשת קריסטל עם שלוש שכבות תליונים היא עבודה של שעה שלמה בפירוק, ועוד שעה בהרכבה, וזה בלי החשמלאי. בבית שיש בו נברשת גדולה בסלון, נברשת מעל פינת האוכל ושתי מנורות רצפה, מדובר בתוספת של שעתיים עד שלוש ליום העבודה.

הזמנים בעמודת ההרכבה מניחים שיש תמונות. בלעדיהן אפשר להכפיל אותם, ולפעמים הנברשת פשוט נשארת בארגז חודשים.

האם בכלל כדאי להעביר נברשת

זו שאלה שאני מעלה מול לקוחות ולא מחכה שישאלו אותה, כי התשובה לא תמיד ברורה מאליה.

נברשת שנקנתה במיוחד לחלל מסוים, בגובה תקרה מסוים ומעל שולחן בגודל מסוים, לא תמיד מתאימה לבית החדש. נברשת רחבה מעל פינת אוכל קטנה חוסמת מבט ומרגישה כבדה בחלל, ונברשת שנבחרה לתקרה גבוהה נראית אחרת לגמרי בתקרה סטנדרטית. שווה להסתכל על התמונות של הבית החדש ולשאול את זה לפני יום ההובלה.

מצד שני, יש נברשות ששווה להעביר כמעט בכל מחיר: נברשות עתיקות, נברשות שהן מתנה משפחתית, ונברשות מעוצבות שהעלות שלהן גבוהה משמעותית מעלות הפירוק וההרכבה. בקטגוריה הזו אני ממליץ לא לחסוך, לצלם היטב, ולתת לחשמלאי לעשות את החיבור בשני הקצוות.

יש גם קטגוריה שלישית שכדאי להכיר: גופי תאורה שקועים בתקרה, ספוטים ותאורה מובנית. אלה כמעט תמיד נשארים בדירה, והם נחשבים חלק מהנכס ולא מהתכולה. אם בכל זאת החלטתם לקחת אותם, חשוב לדעת שהוצאה שלהם משאירה חורים עגולים בתקרה שצריך לסגור, וזו עבודה של שפכטל וצבע ולא של מובילים.

מה קורה עם החיווט בבית החדש

זו נקודה שתופסת אנשים לא מוכנים. גוף התאורה שהורדתם מתאים לחיווט שהיה בדירה הישנה, והחיווט בבית החדש לא בהכרח זהה.

ההבדל הנפוץ ביותר הוא הארקה. בדירות שנבנו בעשורים האחרונים יש חוט הארקה בנקודת התאורה, ובדירות ותיקות לרוב אין. נברשת מתכתית שחוברה שנים בלי הארקה בדירה ישנה תתחבר עם הארקה בדירה חדשה, וזה בסדר גמור. הכיוון ההפוך, כלומר גוף תאורה מתכתי שמחובר בלי הארקה, הוא מה שאסור, וזו עוד סיבה שחשמלאי צריך לראות את זה.

הבדל שני הוא מספר הנקודות. נברשת עם שלוש קבוצות הדלקה נפרדות דורשת שלושה חוטי פאזה בתקרה. אם בבית החדש יש נקודה אחת בלבד, הנברשת תעבוד אבל כל הנורות יידלקו יחד. זה לא נזק, אבל כדאי לדעת מראש ולא להתאכזב.

סיפור מהשטח

מעבר דירה בחולון. בסלון נברשת קריסטל גדולה שהלקוחה קיבלה לחתונה, עם כשלושים תליונים בשלוש שכבות.

היא הורידה את התליונים בעצמה לפני שהגענו, כולם לשקית אחת, "כדי לחסוך זמן". התליונים הגיעו שלמים.

הבעיה התחילה בהרכבה. שלוש השכבות היו באורכים שונים בהפרשים של סנטימטר, והתליונים נראו זהים לחלוטין. היא ניסתה להרכיב לפי זיכרון, וזה לא נראה נכון. בסוף היא תלתה אותה כך, והנברשת נראית טוב אבל לא כמו שהייתה.

מה שאני מבקש מאז: אל תפרקו נברשת לבד, וגם אם כן, צלמו קודם מכל זווית ושימו כל שכבה בשקית נפרדת. חמש דקות של סימון שוות את זה.

בבית החדש

אל תתלו נברשת ביום ההובלה. היא מחכה בארגז עד שהחדר מסודר ועד שחשמלאי מגיע.

בדקו את נקודת התלייה בתקרה. נברשת כבדה דורשת וו או דיבל מתאים, ובתקרת בטון זו עבודה אחרת מאשר בתקרת גבס. נברשת של עשרים קילו על דיבל פלסטיק רגיל בגבס היא תאונה שמחכה לקרות.

מדדו את גובה התלייה ביחס לשולחן האוכל לפני שמקבעים. הכלל המקובל הוא שתחתית הנברשת נמצאת כשבעים עד שמונים סנטימטר מעל משטח השולחן, אבל זה תלוי בגובה התקרה ובגודל הנברשת.

הרכיבו את הגבישים לפי התמונה, שכבה אחרי שכבה, אחרי שהשלד כבר תלוי ומחובר. אף אחד לא רוצה להרים נברשת מלאה.

נורות: הפרט הקטן שתופס אנשים לא מוכנים

הנורות יוצאות מכל גוף תאורה לפני הפירוק, תמיד, ונוסעות בארגז מרופד משלהן. נורה שנשארת בתוך נברשת בדרך היא נורה שנשברת, ורסיסי זכוכית דקה של נורה מתפזרים לתוך הגביעים ולתוך השלד ומגיעים לכל מקום.

מעבר לזה יש כאן נקודה מעשית. נברשת עם שתים עשרה נורות הלוגן קטנות או עם נורות בבית מנורה לא סטנדרטי היא לא משהו שרוצים לגלות בשמונה בערב ביום המעבר, כשהסלון חשוך והחנות סגורה. לכן כדאי לרשום את סוג הנורה ואת הכמות בזמן הפירוק, ואם חלק מהנורות כבר שרופות, זו ההזדמנות הטובה ביותר להחליף את כולן בבת אחת.

אם אתם מחליפים ללד, שימו לב שלא כל גוף תאורה מתאים לכל נורת לד. בגופים עם עמעם, נורת לד שאינה מיועדת לעמעום תהבהב או תצפצף. זה לא נזק מההובלה, אבל זה בדיוק סוג הדבר שמתגלה ביום הראשון בבית החדש ומיוחס בטעות למעבר.

טעויות נפוצות

• לנתק רק מהמתג בקיר. החוט בתקרה עלול להישאר חי.
• לפרק ביד אחת. הדרך הנפוצה ביותר לשבור גביעים.
• לשים את כל התליונים בשקית אחת. נשברים ומתערבבים.
• לא לצלם לפני. ההרכבה הופכת לניחוש.
• למלא אהיל בבגדים. מגיע מעוות.
• לחבר לחשמל לבד בלי לדעת מה המצב בקופסה.

מה אנחנו מביאים

• ארגזים עם מחיצות לגביעים ולכוסות זכוכית.
• נייר אריזה ונייר בועות לעטיפה אישית.
• ארגזים מרופדים לשלד ולאהילים.
• שקיות קטנות מסומנות לגבישים, לברגים ולחלקים.
• חומר מילוי למניעת תזוזה בתוך הארגז.
• ערכת כלים לפירוק מתלים ורוזטות.

צ'ק-ליסט לפני ההובלה

• צלמו כל גוף תאורה לפני שנוגעים בו.
• תאמו חשמלאי לבית החדש, רצוי ליום שאחרי.
• רשמו את סוג הנורות ואת הכמות.
• בדקו מה נשאר בדירה - גופים שקועים לרוב נשארים.
• ציינו בשיחת התיאום אם יש נברשת קריסטל גדולה.

איפה אנחנו עובדים

אנחנו מבצעים הובלות בפריסה ארצית, עם דגש על גוש דן, השרון והמרכז: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים, ראשון לציון, פתח תקווה, הרצליה, רעננה, כפר סבא, הוד השרון ונתניה.

בדירות ותיקות בחולון ובבת ים אנחנו פוגשים הרבה נברשות כבדות מהדור הקודם, שתלויות על חיווט ישן ללא הארקה. במקרים כאלה חשוב במיוחד שחשמלאי יטפל בניתוק ובחיבור, ולא אנחנו.

למה שניר הובלות

שניר הובלות היא חברה מורשית עם רישיון מוביל מטעם משרד התחבורה, עם ביטוח תכולה מלא ופוליסת צד ג'. אנחנו מדורגים 5.0 מתוך 5 על סמך מעל 500 ביקורות אמיתיות, ו-9.89 במידרג.

אנחנו מגיעים עם אריזה מקצועית הכוללת ארגזים עם מחיצות ונייר אריזה, והמחיר סגור מראש בלי הפתעות.

יש לכם נברשת גדולה במעבר? ספרו לי עליה מראש ונגיע עם הארגזים הנכונים. אפשר גם להתחיל מהמחירון.