אתה סטודנט צעיר שעובד במרינה בהרצליה. קוסם לך הרעיון לעבור לגור באחת היאכטות. ברור שאין לך כסף אבל אתה תהיה מוכן לעשות הכול בשביל זה. אתה מודיע לבעל הדירה שאתה לא רוצה להמשיך את החוזה אבל מגלה שישנה בעיה שלא חישבת. הובלות קטנות בהרצליה יפתרו לך את הבעיה. כיום לא צריך יותר להתפשר, במיוחד אם אתה עובר לגור ולעבוד על יאכטה של איש עסקים עשיר, עצמאי ועסק במסחר. היו לו עסקים ששגשגו מאוד. שמו קובה. ביום שלאחר החתונה שלהם, הו יצא לעסקיו כרגיל. ברור שהעסקים הם בראש מעיניו. הוא היה משקיע את כל כולו בעסקים וזה הסב לו קורת רוח, עדי כדי כך שגם כשהיה בא הביתה בערב הוא היה רוכן על ניירותיו וממשיך עוד לעבוד. לפעמים הוא נשאר גם לישון במושבה, ואפילו לא חזר הביתה לאשתו. עוד מסופר שהיה ישן לפעמים עם בגדים ב20מסדרון כדי שלא להפריע את מנוחתה של רוזה כי היה יוצא מוקדם בבוקר. הציפייה הייתה שלאחר נישואיהם הם ישמחו להימצא הרבה יחדיו, שיעדיף להיות עם אשתו כל הזמן שניתן. ההתנהגות שלו הייתה הפוכה מציפייה זו. רוזה הייתה נתונה כל כולה בבית. היא סידרה את הבית שלהם, קנתה את הוילונות, דאגה שהחדרים יהיו מסודרים ונקיים. מסופר שהמרבדים היו סופגים את הקולות. כאן מתחיל מוטיב השקט, מוטיב הדממה. האוויר היה נמלא שקט גדוש וציפייה מתוחה לקראת שובו של קובה הביתה מהעבודה. השיחות המתוארות ביניהם היו קצרות מאוד ותמציתיות, באשר לדברים שהם חייבים לאמר. השיחות היחידות הממושכות היו בענייני העבודה. על העבודה הוא דיבר בלהט, בהתרגשות, בהתלהבות ובאריכות. הוא היה מדבר עם הידיים בתנועות נלהבות ורוזה הייתה מקשיבה לדבריו בשמחה. כאשר קובה תיאר את עסקיו בחו"ל רוזה הייתה מדמיינת את הכפר ממנו היא באה. אתה יכול להמשיך לחלום על אותו איש עסקים, הוא לא יממן לך את ההובלה. אתה זה שצריך לעשות זאת ולכן אל תתפשר על הובלות קטנות בהרצליה.
